זה יום ממוצע בחייך כמחפש עבודה רק שהפעם הטלפון מצלצל וזו חברת מיקור-חוץ. התקשרו כדי להודיע לך שאת המיונים המפרכים – עברת בהצלחה. כל הכבוד! עכשיו מתחילים לחפש לך מקום עבודה כך שבתוך חודש, אולי חודשיים, יזמינו אותך להתחיל לעבוד. עד אז – אומרים לך לא לשלוח קו"ח ופשוט להפסיק לחפש עבודה. רק אני רואה את הזוועה שבדרישה הזו? לא משלמים לך על הזמן הזה, לא מבטיחים לך אפילו שבעוד חודש (או אפילו חודשיים) – אכן תעבוד. אומרים לך לשבת ולחכות.

"אני שולח קו"ח אבל לא חוזרים אליי – זה בגלל החגים"; "הפסקתי לשלוח, אחזור לחפש אחרי החג"; "יש חגים – אין גיוסים עכשיו אז אין טעם"… כל יום בחודשים האחרונים אני שומעת דברי תבוסה שכאלה. מחפשי-עבודה יקרים, איפה תחושת המטרה שלכם? איפה הדרייב?

"אז מה חשוב לך במקום העבודה?" שואלת המראיינת מצידו השני של השולחן בעוד ראיון משמים, בשעה 10:00 לפנות בוקר.
אם חיפשת עבודה בחייך, בטח הגעת לראיונות ובטח כבר נתקלת בשאלה הזו – לא פעם ולא פעמיים.

בטח ענית על השאלה הזו ובטח נתת את אחת התשובות המוכנות מראש – אלה שמתייחסות לאתגר ולעניין.
אין לי כוונה להגיד לך שעשית טעות או שזו לא הדרך הנכונה. להפך – זו שאלה שמכוונת לתשובה המוכנה מראש!

אני כאן כדי לשאול: מה באמת חשוב לך במקום עבודה?